פס"ד בתביעת האב ע"פ חוק אמנת האג

1.      לפני תביעת האב, מר פלוני [להלן- " האב"] ע"פ חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א - 1991 [להלן- " חוק אמנת האג"] ובמסגרתה עתר האב להורות לנתבעת, גב' פלונית [להלן- " האם"] לשתף פעולה עם השבת הקטינים לקנדה, להורות על השבת הקטינים לקנדה ולקבוע כי מקום מגוריהם הרגיל של הקטינים הינו ב-XXX, קנדה, כי הסמכות לדון בכל נושאי המשמורת על הילדים היא של בית המשפט בקנדה וכן כי אי החזרתם של הקטינים לקנדה מהווה חטיפה ע"פ חוק אמנת האג.

2.      האם מתנגדת להשבת הקטינים לקנדה ומבקשת מבית המשפט לקבוע כי אמנת האג איננה חלה ולחלופין לקבוע כי המעבר של הקטינים לישראל היה מעבר של קבע, כי מקום מגוריהם הרגיל של הקטינים הינו בישראל וכי חלות הגנות ההשלמה ו/או ההסכמה ולהורות על דחייתה של התביעה.

3.      השתלשלות העובדות (שאינן שנויות במחלוקת) :

א.         הצדדים נשאו זה לזו בשנת 1995 והתגוררו תחילה בישראל. בשנת 1997 נולד הבן הבכור ת' והצדדים רכשו בית מגורים משותף ב-XXX.

ב.         בשנת 2002 נסעו הצדדים ל-XXX קנדה ושהו שם עד לחודש אוגוסט 2011.

ג.          בשנת 2005 נולדו בקנדה התאומים י' ור'.

ד.         לצדדים יש אזרחות ישראלית וכן אזרחות קנדית והם מחזיקים הן בדרכונים קנדים והן בדרכונים ישראליים. בהסכמת הצדדים - חודשו הדרכונים הישראליים של הקטינים והדרכונים הישראלים והקנדים של הקטינים - הופקדו בקופת בית המשפט.

ה.         הצדדים התגוררו בדירה שכורה בקנדה עד למעבר לישראל בחודש אוגוסט 2011. מרבית השנים האם לא עבדה ואח"כ החלה לעבוד במשרד פרסום. האב עבד בתחום המחשבים.

ו.          בתאריך 13.3.10 חתמו הצדדים בקנדה על הסכם חינוך וכן חתמו בחודש מרץ 2010 על הסכם אשר קובע כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים הינו בקנדה וכן מסדיר את נושא יציאתם של הקטינים מקנדה. כפועל יוצא - ביקרה האם עם התאומים בישראל בשנת 2010 וחזרה לקנדה עם תום הביקור. הביקור שקדם לביקור זה היה בשנת 2003, עם הבן ת', לפני שנולדו התאומים. הבן ת' לא הצטרף לביקור בישראל בשנת 2010.

ז.          האם החלה בהליכי גירושין בקנדה וביום 18.7.11 התגרשו הצדדים בגירושין אזרחיים. למרות שהצדדים היו פרודים - הם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת עד למעבר לישראל.

ח.         בקיץ 2011 - הצדדים ניהלו עם הקטינים שיחת הכנה לקראת המעבר לישראל, ארזו את תכולת הדירה, זרקו חלק מהחפצים למכולת אשפה, פינו את הדירה והגיעו לישראל - כולם בטיסה אחת.

ט.         האב התפטר מעבודתו בקנדה, הגיע ארצה יחד עם יתר בני המשפחה, פתח בארץ חשבון בנק, ניסה להתקבל לעבודה בישראל, חתם על טופס לביטוח לאומי [מוצג נ/2] והתגורר בסמוך מאוד לדירת האם והקטינים.

י.          ביום 31.8.11 חתמו הצדדים על הסכם חינוך ארוך טווח בישראל והקטינים נרשמו למוסדות חינוך בארץ ולמדו בהם עד לחודש יוני 2012.

4.      ההליכים בקנדה:

א.         ההסכם מחודש מרץ 2010 קיבל ביום 5.3.10 תוקף של צו שיפוטי ע"י בית המשפט העליון ב-XXX והצדדים פנו בבקשה ליתן פסק דין המאפשר לאכוף את הצו בישראל ["צו מראה"].

ב.         האם הגישה לבית המשפט בקנדה תביעת גירושין כנגד האב ובמסגרתה הגישה תביעת הגירה לעבור עם הקטינים לישראל. התביעה התקבלה וביום 5.8.11 ניתן פסק דין בערכאה ראשונה הקובע כי הקטינים יעברו לישראל עם האם. בנוסף ניתן צו שיפוטי משלים אשר קבע הוראות לגבי הסדרי הביקורים של האב עם הקטינים במקרה בו הוא יישאר בקנדה וגם במקרה בו הוא יעבור לישראל. כמו כן פנו שני הצדדים למתן הבהרות לבית המשפט בקנדה.

ג.          בקשת האב לעיכוב ביצוע של פסק הדין נדחתה והצדדים והקטינים הגיעו לישראל כאמור בחודש אוגוסט 2011.

ד.         האב הודיע על הגשת הערעור לבית המשפט עם מתן פסק הדין בערכאה הנמוכה וכן הגיש ערעור על פסק הדין בחודש ספטמבר 2011.

ה.         ביום 5.4.12 קיבלה ערכאת הערעור בקנדה את הערעור וביטלה את פסק הדין בערכאה הנמוכה וכן קבעה כי האב יהא זכאי לחזור עם הקטינים ל-XXX ביום 30.6.2012.